מת"ש - המהפכה השקטה

ראיון מיוחד עם ראש מינהל התשלומים.

(כמעט) כל מה שרצינו לדעת על מת"ש ולא נזדמן לנו עד כה לשאול – בשבילך                        

מאת: חיים רביב       

"במחנה" כרך ל"א גיליון 27 , 23.3.1977

 

בשלב שקדם לראיון עם ראש מינהל התשלומים של צה"ל נתעוררו אצלי פקפוקים וחששות.

אבל מסתבר, כאשר אתה מתאמץ מעט ובוחן דברים מקרוב –צפויות לך לעתים הפתעות נעימות. אתה מגלה להפתעתך כיצד נהפך מנגנון ביורוקראטי מסורבל בן עשרות שנים למכונה משומנת היטב, הפועלת בהילוך גבוה; כיצד מצליחים להחדיר מוטיבציה לעבודה בניירת בקרב צעירים – חיילות וחיילים בשירות חובה ואתה חש קורת-רוח כאשר אתה למד כי ביצוע מדיניות השכר של צה"ל מופקד בידיים אמונות, של אזרחים ואנשי צבא כאחד, וכי אם ישנם קשיים או מכשלות , פועלת הנהלת המוסד לסילוקם ובו בזמן חותרת, מעבר לסטנדרטים שגרתיים וללא הפסק לשיפור וייעול השירות. דבר זה מתבטא למשל במגמות לפישוט הליכי תשלום השכר לחיילי החובה, שיפור מערכות שכר קבע וגמלאות, קיצור תהליך הכנת המשכורת לעובדי-צה"ל והקדמת מועד התשלום, ושכלול מערכת הקומוניקציה בין מינהל התשלומים לנציגויות של אוכלוסיות מקבלי השירות.

 

בשינוי המבנה הארגוני של מת"ש ראתה הנהלת המוסד אחד התנאים הראשוניים לייעול ולשיפור. ואמנם, במחצית הראשונה של שנת 76 אושר המבנה החדש של המינהל, המותאם יותר לפונקציות ולשירותים שהוא ממלא. מאז כניסתו של ראש מת"ש הנוכחי, אל"מ מרדכי פרפרי לתפקידו, נזקפים לזכות המוסד הישגים רבים אך פניו של ראש מת"ש – אל העתיד. כדי לנווט בהצלחה מוסד גדול כזה, המשרת מאות אלפי אנשים – ממגזרים שונים ובתנאי משק משתנים – מאמצים את שיטת "השוט והגזר", תוך מתן עדיפות למרכיב השני שבשיטה, ובתוך כך משתדלים לעצב יחסי עבודה פנימיים מגובשים ואזי – התוצאות אינן מאחרות לבוא. על תוצאות אלו למדנו לא רק מפי ראש מת"ש, שהרי אומר הפתגם כי "אין הנחתום מעיד על עיסתו", אלא גם מתוך הכתובים ומעדויות טריות של מקבלי השירות עצמם.

 

מינהל התשלומים של צה"ל, מתקן מטכלי הכפוף לראש אכ"א, שוכן אי שם באזור המרכז. "היכן יושב ראש מת"ש ?" שאלנו את החייל שנקרה על דרכנו במתקן מת"ש הנקי והמטופח.

"בבית הלבן" השיב בחיוך והצביע על בנין דו-קומתי בהיר צבע. ישבנו מול אל"מ מרדכי פרפרי, צעיר דינמי ומסביר פנים, שצמח ועלה לתפקידו הנוכחי במסגרת המינהל, ומתוך שיחה (מעט) מכל מה שרצינו לדעת על מת"ש ולא נזדמן לנו עד כה לשאול – בשבילך.

 

אילו סוגי אוכלוסיה משרת מינהל התשלומים של צה"ל ומה היקפה של אוכלוסיית מקבלי השירות ?

מת"ש משלם משכורות לחמש אוכלוסיות במערכת הביטחון, כאשר אחת מהן היא בלתי פעילה. הקבוצות הפעילות הן: משרתי החובה, משרתי הקבע, אזרחים עובדי צה"ל וחיילי מילואים, ואילו הקבוצה החמישית, הבלתי פעילה, היא מקבלי הקצבה, אותם חיילים שפרשו משירות הקבע. לכל קבוצה מבנה שכר משלה, ומבלי לנקוב במספרים מדויקים אפשר לומר, כי השירות מונה מאות אלפים.

 

כמה מונה ציבור עובדי מת"ש? האם בכוח –האדם הנתון מסוגל המינהל להתמודד עם המשימות המוטלות עליו ?

כוח-האדם הסדיר במת"ש מונה 50% חיילים וחיילות בשירות חובה, 25% משרתי קבע ו- 25% עובדי צה"ל. מערך המילואים מאורגן כך שהוא מסוגל לטפל במערכות התשלומים הפועלות בזמן חרום – תשלומי משפחה למשרתי המילואים ותשלומים לבעלי רכב אזרחי מגויס. נראה לי שכוח-האדם מספיק למשימות שהוטלו על המינהל עד עכשיו. אין זה אומר שבאותו כוח-אדם נוכל להרים את המשימות איתן אנו רוצים להתמודד בשנים הקרובות.

 

אילו סוגי פעילות פיננסית מקיים המוסד, פרט לתשלומי השכר ?

ראש מת"ש מכהן כנציג "קרן משרתי הקבע בע"מ" בבנק אוצר החייל. קרן זו מחזיקה ב- 40% ממניות הניהול של הבנק ועל כן היא גם משתתפת במועצת המנהלים וגם בהנהלה הפעילה. באמצעות הקרן נערך ביטוח קולקטיבי אצל 5 חברות ביטוח המיוצגות על-ידי חברת "הסנה". בדרך זו יכולנו להבטיח שתמורת פרמיה נוחה יחסית מבוטחים משרתי הקבע ונשותיהם, וכן הפורשים משירות הקבע ונשותיהם, בהגבלות מסוימות, כאשר הפרמיה ודמי הביטוח מתעדכנים על פי כללים מסוימים, בהתחשב בעליית המדד-המחירים.

פעילות נוספת המתקיימת באמצעות קרן זו, היא תוכנית החיסכון ב"גמולים בע"מ" שליד בנק הפועלים – קופה הפועלת לפי הכללים של תוכנית חיסכון מאושרת בחוק.

 

כמה עולה מת"ש לאוצר המדינה ? מהו גודל ההשקעה השנתי ?

התשובה כמובן מורכבת, אך אנסה לתת מושג כללי מאוד, ואתייחס לשני מרכיבים עיקריים – האמצעים הממוכנים וכוח-האדם. בעיבודים ממוכנים אנו צורכים כ- 10 מליון לירות בשנה. זהו בערך סדר- גודל ההשקעה באמצעים הממוכנים שבהם אנו עושים שימוש. אשר למרכיב השכר – הוא מתקרב ל- 12 מליון לירות לשנה.

בסך-הכל מדובר אפוא בתקציב של כ- 22 מליון לירות, אבל זהו כאמור אומדן רופף ובלתי מדויק, שכן העלות התקציבית הממוצעת של משרת-קבע, איננה כוללת רק את המשכורת המשולמת לו ישירות, אלא גם מרכיבי שכר ותנאים אחרים הניתנים במסגרת השירות. הוא הדין לגבי עובדי צה"ל ופרט לכך קיים כמובן המיתקן על כל הכרוך בחישוב נכסיו, הפחת האחזקה וכו'.

 

איילו מערכות- שכר במינהל פועלות בשעת חרום ומה הם הלקחים שהפקתם לשיפור מערכות אלו ?

במלחמת ששת הימים הופעלה לראשונה מערכת מחשב לתשלומי משפחה לשעת-חרום וגם לתשלומים לבעלי רכב מגויס. הייתה זאת מערכת חלשה ובלתי מבוקרת, משום שהיא הוקמה בחופזה, תוך מספר שבועות. בעקבות אותה מלחמה ערכנו ניתוח של המערכת ובשיתוף עם יחידת אכ"א למחשב עיצבנו מערכת חדשה והתוצאות באו לכלל ביטוי במלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה הוכיחה המערכת את עצמה מעל לכל ספק, עד כדי כך שלא נתעורר כל צורך לערוך שינוי או עדכון כלשהו. זוהי דוגמה לאחת המערכות הטובות, כמו מערכת שכר שירות חובה, שגם היא אינטגרטיבית ויעילה.

 

הבעיה של תשלומי יתר,ששולמו למשפחות חיילי המילואים, נבעה מסיבות שלא היו תלויות בנו, כגון אי דיווח על השחרורים מן היחידות וכן עקב המערכות הטובות ובצדק, לאור המצב ששרר אז – לשלם באחד בחודש, הגם שהמחשב לא יכול היה להיות מעודכן מבחינת השחרורים באותו תאריך (רמת עדכוננו הייתה ב- 22 או ב- 23 בחודש). אבל זה נעשה כאמור מתוך מודעות, מתוך שיקול של התחשבות בגורם המורל של האוכלוסייה שציפתה לקבלת הכספים.

 

מה הם המאפיינים העיקריים של הרה-ארגון, שבוצע בשנתיים האחרונות במינהל התשלומים ?

במשך שנים רבות ניסה המוסד להתמודד עם בעיית הפיגורים בעיקר במשכורותיהם של משרתי הקבע. הוגשו מספר הצעות לשינוי המבנה הארגוני אולם קשה היה לעמוד בתחרות עם השוק האזרחי ולהשיג עובדים אזרחיים ברמה הדרושה. בסופו של דבר לא היה מנוס מהטלת חיילים וחיילות במספר רב במערכת, במאמץ להתגבר על הפיגורים שנוצרו. על-ידי הכשרה נאותה, ניתוח עיסוקים והגדרה מדויקת של שלבי העיסוק השונים בעבודתם – יכלו משרתי-החובה להחליף את החשבים האזרחיים, שהלכו והתמעטו במשך הזמן, ולהגיע לרמה של עוזרים לראשי חוליות ואף לראשי חוליות.

​

האם זה לא השפיע על רמת-השירות של המוסד ?

מסתבר שלא. ניתוח העיסוקים והעבודות לימדו אותנו הרבה והקנו לנו יכולת טובה יותר בפעילויות חוליות החשבים.

בנושא השליטה והבקרה המצב היה בלתי נסבל. ראש חוליה אחד צריך היה לפקח על כמה עשרות חשבים, זאת שעה שהעבודה נעשתה סבוכה יותר ויותר מידי שנה והמשכורת נעשתה מורכבת יותר. היה צורך בהגברת השליטה, ובמצב שבו בסיס הפירמידה הלך והתרחב אך טבעי היה שנקים דרגי ביניים. כך יצרנו את ראשי החוליות, המקשרים בין ראשי המדורים לבין החשבים.

צעד זה שנקטנו בינואר 75, בענף קבע ומאוחר יותר בענף אזרחים, היה מלווה חששות. ידענו שמרבית העובדים האזרחים אינם שולטים היטב בשפה ויתקשו לטפל בחיילות ובחיילים הצעירים – מבחינת שליטה. משרתי-החובה, גם הם קבלו את הדבר ברגשות מעורבים, אולם השתדלנו להעניק להם את מלוא התמיכה והעזרה כדי שיוכלו להיכנס לתפקיד החדש – בין היתר על-ידי שיחות וביקורים, והדבר אומנם עלה יפה.

באשר לחלק הגבוה יותר של הפירמידה, היה צורך להוסיף ענפים – כאשר המגמה היא, שכל ענף יעסוק בתחום מוגדר ויוכל לרכז את עבודתם של מספר ראשי מדורים. כלומר, לצורך הגברת הפיקוח והשליטה חתרנו למבנה יותר קומפקטי. כך הוקמו ארבעה ענפים ושני מדורים עצמאיים מקצועיים הכפופים ישירות להנהלה.

 

כיצד קיבלו עובדי המינהל את המעבר למיכון ?

ההפתעה הגדולה שלנו הייתה בתחום מיכון שכרם של עובדי צה"ל. מרבית העובדים בענף עובדי צה"ל הם אזרחים מבוגרים והאמת היא שחששנו מן המעבר למיכון, אולם, להפתעתנו, תגובתם הייתה יוצאת- מן- הכלל. הם עמדו בלוח הזמנים במדויק, למדו את הנושא, הפעילו את מערכת המיכון בצורה נכונה וכולם היו מרוצים מן המעבר למחשב.

 

מה נעשה עד כה בתחום שיפור איכותו של כוח-האדם המקצועי במת"ש ?

הכשרת עובדי המינהל מתרכזת בשני מישורים עיקריים: במישור החשבונאות ובמישור ההכשרה האקדמאית. בנושא החשבונאות – פיתחנו בשנתיים האחרונות בעיקר , מערכת סדירה של קורסים מקצועיים, ההולכת ומשתכללת – כאשר המגמה היא לכלול את כל חומר החשבונאות הנלמד באוניברסיטה בשנה הראשונה, במסגרת הסוג המקצועי הגבוה בהנהלת חשבונות במת"ש.

המישור השני מתייחס לאותו רובד של קצינים העוסקים בראיית חשבון ובארגון, ומתפקדים כראשי מדורים ומעלה. ההשכלה האקדמאית בראיית חשבון היא הכרחית ולכן אנו מעודדים קצינים להיכנס למסגרת לימודים אקדמאיים ויוצרים אפשרות לממשיכה וקליטת בוגרי ראיית חשבון – במערך הקצונה של המינהל.

 

באיזו מידה משפיעים אילוצים פנימיים במינהל על רמת השירות שלו – ואני מתכוון למתחים פנימיים, הנובעים מתביעות שכר ? הרי עובדי מת"ש האזרחיים מעורים במה שמתרחש המשק, ויש להניח שהם גם מושפעים מכך.

הבעיה לגבי עובדי צה"ל במינהל החריפה בשנים האחרונות. כך למשל ניתנו תוספות-שכר של 6% לכל העובדים במפעלים בתנאים לא יותר קשים מאלה של מחשבי-השכר במינהל, החייבים במומחיות רבה יותר ונתונים בלחץ הרבה יותר גדול. העובדים אינם משלימים עם זה, ולנו קשה להסביר את הדבר. אני אישית, יודע את הנימוקים בעד ונגד, אך קשה להבין את זה. מסתבר, שכאשר  אתה צריך לפתור בעיה יש לך אילוצים רבים כל כך, וכמו בשעת חטיבת עצים – באיזה שהוא מקום נופלים שבבים.

​

מלבד זאת, התברר שביחידות שונות מעניקים פרמיות על התייעלות המהוות כמובן, עליה בשכר ושכרם של העובדים נשאר עדיין נמוך. כדי להקדים תרופה למכה, וגם מסיבות מקצועיות אובייקטיביות, נכנסנו לבדיקה של הפעלת נושא תקני-עבודה בעבודת החשבים. לדוגמא, בענף ע"צ הגדרנו כ- 110 אירועים שונים, כאשר לכל אחד נקבע זמן – מדוד על-ידי פעולה סדירה בתנאי מעבדה. כל עובד מגיש לראש החוליה את תפוקתו: כמה אירועים הוא עשה מכל סוג. כך אפשר לראות האם העובד עבד בתקן, מתחת לתקן או שהספיק יותר ואז המשמעות היא – התייעלות ופריון, וזכות לגיטימית לפרמיה.

שיטה זו חושפת את הליקויים שבהספק נמוך ויוצרת תמריץ להתייעלות, אף כי היא כרוכה בתופעת-לוואי של התמרמרות. כתוצאה משיטה זו הגענו להישגים טובים יותר ויותר מדי-חודש.

 

האם אין בשיטה זו משום שימת- דגש יותר על העבודה, התיצורת ופחות על העובד ? אומנם אתה משפר ומייעל את תהליך העבודה, אך באיזה שהוא מקום אתה פוגע בהרגשתו של העובד. האם לא כך ?

זה עניין של שוט וגזר. אנו נאמץ, לנושא זה בעיקר את שיטת הגזר. אינני חושב שיש צורך בשוט בכלל, כי השוט טמון בשיטה עצמה – ומאחר שהעובדים יראו את הגזר, בצורת התמורה הכספית לעמלם, והדבר יתלווה בסממנים של הצטיינות והערכה, הרי שבסופו של דבר גם הרגשתם תהיה טובה.

 

האם אתה יכול להצביע על דוגמאות, שימחישו כי אכן חלו שיפורים מהותיים בתחום ביצוע שירותי התשלומים ?

אתייחס לשתי נקודות שבהן יכול השירות שלנו להימדד בצורה מוחשית על-ידי מקבלי השירות -  איש- הקבע ועובד-צה"ל – כוונתי למהירות עדכון המשכורת וביצוע תשלומי ההפרשים ולעניין הבירורים. אלה היו הנקודות הקריטיות בתקופת הפיגורים – 10 חודשי פיגור; מאה אלף אירועים בשנה. אנשים לא פנו אלינו כלל לבירורים, כי ידעו שאין טעם בכך, וגם אנו לא יכולנו להשיב.

כבר הזכרתי את ניתוח העיסוקים והעבודה בחוליות. מלבד זאת דאגנו למפות את כל מקורות האינפורמציה הזורמת אלינו. כך למשל, קבענו עם כל מדורי השלישות הראשית, שהיא אחד הספקים הגדולים של מסמכים, הסדר לפיו הם מעבירים אלינו את כל המסמכים כשהם מלווים בתעודות-משלוח, לבל יאבד מסמך כל שהוא, וזאת לא בדואר רגיל אלא על-ידי איסוף דואר יומי. המסמכים מגיעים לשם דוגמה, לענף קבע שלנו והמסלול שהם עוברים הוא מסלול בדוק, מבוקר וגלוי לעין, כאשר המבחן הוא שכל מסמך, שמגיע אלינו עד ה- 15 לחודש, ייכלל באותה משכורת. צריך לזכור שהמחשב ננעל ב- 20 לחודש, ובין ה- 15 ל- 20 בחודש צריך עוד לגלגל את המסמך בכמה תחנות – ניקוב, הזנה ובדיקה. מזה שנה פועל הסדר זה הלכה למעשה ובצורה מבוקרת.

קימת בעיה של עיכובים בצינורות הדיווח למת"ש, מקבל השירות אינו יודע כמה גלגולים עובר המסמך, עד שהוא מגיע אלינו; כל מה שהוא מבין הוא שמת"ש לו שילם לו את ההפרש, למרות שיש בידו אישור שפעולה זו או אחרת תקפה מלפני חודשיים. ולא יעזור לנו, אנחנו יכולים להסביר לפונה הבודד, או לציבור רחב, שהעיכוב לא נבע מאיתנו ואנו מבצעים את התשלום לפי המסמך האחרון המגיע לידינו באותו חודש – האצבע המאשימה מופנית כלפינו.

אף-על-פי-כן, במגעינו עם השלישות הראשית ועם גורמים אחרים אנו מנסים לשכלל את צינורות הדיווח, כדי שהחייל יקבל את השכר באופן עדכני עד כמה שאפשר וכדי שלא יהיה כלל מקום לטענות. אבל נראה שתמיד נוסיף להיות כתובת ...

 

את המישור השני – הבירורים – תקפנו בצורה חזיתית, בכל מגוון האפשרויות הקיימות, עוד בינואר 75. נציגי מת"ש נשלחו מצוידים במכשור המתאים (ויאוגרף) , לבסיסים הגדולים ולנקודות ריכוז של מספר יחידות, וכעבור כמה חודשים עלה בידם להתגבר על מסות הבירורים שהצטברו. במקביל הקמנו חוליות בירורים וקיבלנו בודדים ונציגים של היחידות לצורכי בירורים. המגמה הייתה לעודד שיגור נציגי יחידות ולא לקבל אנשים בודדים, וזאת מטעמים ברורים – מרחק נסיעה, בזבוז ימי עבודה וכו'.

על פי סקר סטטיסטי שערכנו מסתבר שכמחצית  מהאנשים המגיעים אלינו שואלים שאלות שאינן צריכות להיות מופנות למת"ש. דבר זה גורם לבזבוז זמן ומאמץ ולמרירות. לעומת זאת, מסוגלים נציגי היחידות המנוסים יותר, להסביר חלק ניכר מהבעיות המתעוררת – ביחידות עצמן. הם גם יכולים לקיים את הבירורים באמצעות הטלפון, דבר שבדרך כלל אינו יעיל אם פונה האיש הבודד.

וכך צמצמנו את מכסת הבירורים החודשית לכדי מחצית, מ- 5,000 ל- 2,500. מתוך ה- 2,500 האלה – כמחצית אינם בגדר בירורים שצריכים להיות מופנים אלינו. מתוך כ- 1,200 בירורים – כמה מאות מופנות על-ידי משוחררים ואנשים שיוצאים לחו"ל, לחל"ת וכדומה. בסך-הכל מגיע מספר הבירורים היום למעשה, לכמות זעומה מאד ולא כולם בגלל טעויות. חלק ניכר מתוכם – לצורך קבלת שירותים, כגון כרטיס ביטוח רפואי.

 

כיום, המגמה היא למקד את הבירורים סביב הטלפון. לשם כך הפעלנו סוללה של חמישה טלפונים אבל היא מעולם לא פעלה בתפוסה מלאה, משום שהאנשים עדיין מעדיפים לבא למת"ש.

לפני מספר ימים התחלנו בניסוי של מזכירה אוטומטית, במטרה לעודד את נציגי היחידות להעביר את פניותיהם דרכה בשעות הנוחות להם – בדרך כלל אחר-הצהרים ובשעות הערב. ביחידות יכולים להתפנות לכך, והתשובות תשלחנה לפונים בכתב.

מצד שני, אנו פועלים לסילוק התופעה של פניות בודדים. כך למשל, הגענו לפני כשנה להסדר עם חיל האוויר, לפיו ייאסרו בפקודה, פניות של משרתי-קבע בודדים למת"ש – ואומנם הסדר זה מקוים. לגבי האחרים, אנו פונים אל מפקדי היחידות ומעירים את תשומת- לבם לכך שחייל פלוני הגיע למת"ש בנושא זה או אחר, בעוד שנציג יחידתו יכול היה לפתור את הבעיה. קיים כמובן, גם מסלול הפניות בכתב, שעליהן ניתנות תשובות תוך שבעה ימים, בצורה מבוקרת.

בזכות מיכון מערכת הנהלת החשבונות ומערכת העזר שלה הגענו למצב, שבו תוך שבועיים מקבלת הנתונים האחרונים אנו מפיקים את הדוח החודשי ומבחינה זאת נחשב המינהל לממוכן ביותר במערכת הביטחון בתחום החשבונאי.

 

בעניין הפניות או התלונות של גורמים שונים, אזרחיים או אחרים, למת"ש – האם אתם מפיקים מהן לקחים או שמא אתם מסתפקים במתן תשובות בלבד ?

כל הפניות נמצאות תחת מעקב תמידי. יתר על כן, התחברנו לטלפונים של חוליות הבירורים, כדי לשמוע כיצד הן מקבלות פניות ועונות עליהן ומה הן עונות. למדנו דברים לא נעימים ומיד שקדנו על כך שמכבש-ההדרכה והתרגול בנושא זה יכנס לפעולה. אשר לנושא התלונות בכלל, קבע נציב קבילות החיילים בדוח האחרון שלו, תחת כותרת "תשלומים, כי בנושא זה הייתה ירידה משמעותית – אולם בבדיקה שערכתי התברר לי שרק כמות זעומה ביותר של תלונות יכולה להיות מיוחסת למת"ש. עלי להזכיר, שבתחום ההגדרה "תשלומים" כלולים גורמים שונים -  החל מהיחידה, דרך מתקני מטכ"ל וכלה במת"ש.

​

מעבר לכך, מתוך רצון לברר במה נכשלנו ולהפיק את הלקחים הדרושים, הקמנו לפי המלצת הנציב, מערכת ממוחשבת הנמצאת כעת בתהליך הרצה, כשהמגמה היא לרכז את כל הקבילות המוצדקות המתייחסות למת"ש, לפלג אותן לפי הגורמים שטפלו באותו תחום, ועל ידי כך – ללמוד על כל הדברים שבהם שגינו, ולהבטיח נקיטת אמצעים מתאימים.

פעולות אלה נעשות ממילא על פי דרישת נציב הקבילות, אבל אנו בחרנו להקים דגם זה כדי שתהיה לנו אפשרות לעבודה מרוכזת גם בנושא זה. עם השלמתו, יוצג הדגם בפני נציב הקבילות, כדי שיבחן אפשרות לעשות בו שימוש גם עבור גורמים אחרים.

 

האם אתם חשים ב- "פיד-בק" מצד ציבור מקבלי השכר; האם נסיתם לבדוק אם הם חשים סיפוק מהשירות של המינהל והרגשתם היא שאכן צה"ל דואג להם ?

האוכלוסיות הרלבנטיות לשאלה הזאת הן משרתי הקבע ועובדי צה"ל. לגבי האחרים, מקבלי הקצבה , הרי מאז ומתמיד קבלו שירות טוב ומדויק וגם כיום הם שבעי רצון משירותינו.אנו מקבלים מהם מדי פעם מכתבי- תודה והערכה על הטיפול בהם.. לגבי החיילים בשירות-חובה – זו אוכלוסיה שאיננה מתלוננת בנושא השכר, ומכל מקום לא אנו הכתובת שלהם לתלונות. מי שאינו מקבל שכר ביחידה, או שאינו זוכה לשירות נאות – יודע שלא אנו הכתובת, אלא אותם האנשים שמידיהם  הוא מקבל את השירות ואותם הוא מכיר ואיתם הוא בא במגע – מפקד היחידה, קצין מיופה כוח כלפי מת"ש הקצינים המשלמים או פקיד התשלומים. קציני המינהל האזוריים של מת"ש אינם מטפלים בחיילים בודדים, אלא במשרדי התשלומים שביחידות, ובבעלי התפקידים שהזכרתי.

 

אשר לחיילי המילואים – אין הם יכולים ליהנות משירות ישיר של מת"ש, וכאשר מתעוררים לגביהם קשיים, כמו למשל, חוסר מזומנים לתשלום בעת השחרור, מתברר שמת"ש בכל המקרים אינו מעורב בתקלה כזאת. בדרך כלל נובע הדבר מתקלה ביחידה עצמה, ואנשי המילואים מודעים לכך, איש מהם אינו שוגה ביחס לכתובת.

נותר אפוא לדבר על עובדי צה"ל ומשרתי הקבע. בשנתיים האחרונות שמנו דגש מיוחד על פיתוח נושא הבירורים. במינהל קיימות כיום חוליות לבירורים באמצעות הטלפון, חוליה לבירורים בכתב,חוליה לטיפול בנציגי יחידות. חוליה לטיפול בבודדים וחוליה המבקרת ביחידות השדה. ידיה של האחרונה אינן עמוסות עבודה, אבל היא מוסיפה לפעול כשליח של רצון טוב, כדי לשמור על מגע עם היחידות ולברר אם ישנן תקלות כל שהן. המורל של החיילים מחייב שתהיה תמיכה בו בכך שחולית הבירורים של מת"ש הגיע אליהם לתת שירות. חוליות בירורים הוקמו בבסיסים הגדולים והעניקו את שירותם לאנשי-הקבע ולעובדי-צה"ל. במקביל הקמנו בענף אזרחים חולית בירורים בת שמונה אנשים ובענף קבע חוליה בת 15 איש.

 

בכלל, קבענו לעצמנו את העיקרון שכל מה שאנו עושים למען משרתי הקבע אנו חייבים לעשות גם לגבי האזרחים, ואפילו יהא זה למען הרגשתם הטובה, אבל האמת היא שיש לכך גם הצדקה מעשית. אגב, הסיפוק הרב של עובדי צה"ל היה כאשר הופעלה מערכת השכר הממוכנת גם לגביהם. עד פברואר 75 הם קבלו תלוש, שהמעט שאפשר לומר עליו שהיה קשה לפענוח, אולם מאז הם מקבלים תלוש המשקף את המשכורת שלהם בצורה טובה יותר אפילו מזה של משרתי הקבע.

לאור ההתפתחות הזאת בשירות המינהל, בדקנו ומצאנו שמקבלי השירות – אנשי קבע ואזרחים עובדי-צה"ל – אכן מרוצים, הקשר שנוצר בינינו לבנם באמצעות חוליות הבירורים, הביא ברכה לשני הצדדים.

 

מה הם מרכיביה העיקריים של תוכנית העבודה לשנת 1977/8 ובמה היא נבדלת מתוכניות קודמות ?

תוכנית העבודה לשנת 77-78 עוסקת בפיתוח מערכות ממוכנות, בהכשרת כוח-אדם ובהעמקת השיפורים בשיטות ובנהלים. במסגרת התוכנית הרב-שנתית, שערכנו לפני כשנתיים בתחומי המיכון והמבנה הארגוני, נותרו עדיין תוכניות בשלבי פיתוח – כגון מיכון מחולל השכר, מערכת גבייה ממוכנת לכל החובות, מערכת חישובים רטרואקטיביים לשכר עובדי צה"ל, עניין רשת התקשורת והמיני-מחשבים.

 

כל הנושאים האלה נמצאים עדיין בטיפול אך מכל הדברים המתוכננים לשנה הקרובה הייתי מדגיש שני דברים: דבר ראשןן - הרחבת הפעילות של המוסד וקבלת אישור לפיתוח המבנה הארגוני שלו, בכיוון של מתן שירותי גם בתחום החשבונאות המנהלית. על פי התוכנית, יהיה ייעודו של המוסד לספק שירותים חשבונאיים לאוכלוסיות  שמשרתות או שירתו בצה"ל, ליחידות, למפקדות ולמפעלי שיקום וייצור. כן תכלול פעילות המינהל ביצוע תשלומי משכורת והוצאות נלוות, טיפול בשירותי מימון לפרטים וליחידות ומתן יעוץ מקצועי בהקמתן ובניהולן של מערכות חשבונאיות מנהליות.

זה מכבר אני מחזיק בדעה שמינהל התשלומים חייב להרחיב את תחום פעילותו ולספק שירותים נוספים לצה"ל, בנושא החשבונאות המנהלית והחשבונאות הפיננסית במובנה הרחב – שכן בצה"ל חלו התפתחויות גדולות מאז הוקם מינהל התשלומים. כך למשל התפתחו מפעלי ייצור ענקיים הזקוקים בוודאי לסיוע בתחום החשבונאות המנהלית. בסופו של דבר, אני רואה את ייעודו של מת"ש לא כמנהל תשלומים, אלא כמרכז חשבונאי שיספק לצה"ל את כל השירותים החשבונאיים על כל גוניהם.

רעיון זה הועלה לפני הועדה שנתמנתה על-ידי ראש אכ"א לצורך בדיקת המבנה הארגוני של מתקני אכ"א, ואני יכול לציין בסיפוק שהוועדה התייחסה בחיוב לרעיון בכללותו, אף כי הנושא לא הגיע עדיין לכלל דיון.

 

דבר שני -  קבלת עצמאות מסוימת, כשלב התחלתי, בנושא של ניתוח מערכות ממוכנות והפעלתן, על- ידי הקמת מדור לעיבוד נתונים בתוך מת"ש. זאת על רקע התפיסה הגורסת הכנסת המערכת לשלב נוסף של ביזור (דצנטרליזציה) -  נתונים בתוך מתקני השירות כגון מת"ש.

עתה אנו נמצאים בשלבי פיתוח של פרויקט חדש – מחולל שכר. זאת היא מערכת הפועלת באורח עצמאי על –יסוד חוקת תשלומים מוגדרת בתוך קובץ של המחשב ובהתאם לקריטריונים השונים והאירועים המתקבלים לגבי כל פרט.מערכת זו מסוגלת לחשב את המשכורת ואת ההפרשים המגיעים לכל פרט כתוצאה מדיווח בדיעבד, ללא סיוע ידני של החשב. בכל נקודת זמן עם קליטתו של כל אירוע ייעשו החישובים על כל הוורסיות השונות שהיו קיימות בתקופות השונות. במילים אחרות – זו היא מערכת שיודעת לעשות כל דבר. המצב כיום הוא ש 80% מעבודת החישובים נעשית עדיין על-ידי החשבים. כ- 80% מהאירועים מגיעים עם תחולה בדיעבד ואין המערכת הנוכחית יודעת לערוך חישובים בדיעבד. אנו מקוים, שתוך שנתיים תעמוד המערכת החדשה לרשותנו – תחילה עבור משרתי הקבע ומאוחר יותר גם עבור עובדי-צה"ל.

 

התשלום הפחות נוח שמבצע המינהל הוא התשלום במזומן, וזה מתייחס לחיילים בשירות החובה, המקבלים את שכרם לא באמצעות בנקים והם ניידים והכסף צריך לרוץ אחריהם.בתחום זה יש לנו בעיות. לכן העלינו לאחרונה שוב את הרעיון, לשנות את שיטת התשלום – מתשלום במזומן לתשלום באחד האמצעים האחרים: המחאות ממוכנות או חשבונות עובר ושב בבנקים.

 

הנושא עומד לעלות לדיון באגף כוח-אדם ואנו משוכנעים בכדאיות התשלום באמצעות חשבון עובר ושב – שכן במקום שהתשלום יתגלגל במזומן, וימשך מצב שבו מיליוני לירות נמצאים ביחידות עם כל הבעיות הכרוכות בכך – פיקוח שמירת כספים, חלוקתם באמצעות קצינים משלמים ואלפי נסיעות של כלי רכב עם בעלי תפקידים לבנקים – יופץ התשלום באמצעות סרטים מגנטיים למרכזי הבנקים, כפי שהדבר נהוג לגבי שכר קבע ואזרחים.

 

ולבסוף אלוף-משנה פרפרי, כיצד אתה מסביר את העובדה שבמשך זמן רב הייתה למת"ש דמות שלילית והאם אתה חש בשינוי בנושא זה ?

כאשר לא עלה בידי המוסד למלא את ייעודו- לשלם שכר ותשלומים נלווים בצורה עדכנית ובזמן הנכון ולענות לפניות ולבירורים שהופנו אליו – נפגעה התדמית קשות ואין פלא בכך. אחרי מלחמת יום כיפור באו הדברים על תיקונם. לפי התגובות המגיעות אלינו מבודדים, מנציגי יחידות וממפקדים – בכנסים שאנו עורכים עם נציגי היחידות, בפיקודים ובחילות, כדי להעביר להם אינפורמציה, ליצור איתם מגע ולהיות מוזנים על-ידם באשר לטענות הקיימות כלפי מת"ש – אני משוכנע שאוכלוסיות מקבלי השירות מרוצות בדרך כלל משירותנו.

​

​

​

מת"ש: הרוח שמאחורי החומר

ראיון חיים רביב

במחנה"   27.7.1979"

 

מינהל התשלומים של צה"ל שזכה בימים אלה בפרס קפלן לארגון ולייעול, גיבש תוכנית שתביא לתמורות מרחיקות לכת בפעילותו לקראת שנות ה- 80. בראיון ל"במחנה" מספר ראש המינהל אל"מ מרדכי פרפרי על העבודה האפורה שמאחורי ההישג המזהיר.

 

מוקדם יותר, מדויק יותר, ויעיל יותר – זוהי כמדומה, הסיסמא שמינהל התשלומים של צה"ל חרט על דגלו, כמי שמוציא לפועל את מדיניות תנאי השירות לאוכלוסיות צה"ל השונות. בזכות מימושה של סיסמא זו, הוא נמנה בימים אלה עם שורת המוסדות המכובדים שזכו בפרס קפלן לארגון ולייעול.

בעקבות טקס הענקת הפרס, שנערך בבנייני האומה בירושלים, נפגשנו עם ראש המינהל, אל"מ מרדכי פרפרי. הוא מאופק, אבל אינו מצליח להסתיר את קורת רוחו, שכן מינהל התשלומים הוא מוסד השירותים הצה"לי הראשון שזכה בפרס זה.

"הדבר מעניק לנו מעין הגנה מפני כלי-התקשורת, היוצאים בגנותנו עקב מקרים חריגים, ויוצרים בכך בעיני הציבור תמונה מסולפת לגבי פעולתו של המינהל" – אומר ראש מת"ש. ברם, הענקת הפרס אינה יוצרת במינהל תחושה של סיפוק בלבד. את עיקר חשיבותו של האירוע רואה אל"מ פרפרי במחויבות הגדולה שנוצרה אצל המשרתים ביחידה – "להמשיך להיות ראויים להערכה שניתנה להם".

בהקשר זה הצגנו לראש מת"ש מספר שאלות:

 

אל"מ פרפרי, עם כניסתך לתפקיד ראש מינהל תשלומים בתחילת שנת 1975, מצאת את המוסד כשהוא נתון בקשיי תפקוד שונים. כיצד באו לידי ביטוי קשיי תפקוד אלו ?

המצב שמצטייר מתוך בחינת המרכיבים הינו כדלקמן: במצב של פיגור מצטבר כשל כעשרה חודשים בעדכון משכורותיהם של משרתי הקבע, אותרו כ- 7,000 חריגים. הדוחות הכספיים החודשיים והדוח השנתי, הוגשו באחור ובשל הפיגור הרב בעדכון רשומות השכר, לא נערכו בירורים למשרתי הקבע ולעובדי צה"ל. מובן שכתוצאה מכך התלונות היו רבות ותדמית המינהל הייתה שלילית ביותר.

כדי להתמודד עם הבעיות שתוארו לעיל, נעזרנו במספר רעיונות שהבאתי מביקורי במרכז הפיננסי והחשבונאי של זרוע היבשה של צבא ארה"ב.

 

מהן האוכלוסיות להן מספק מת"ש שירותי משכורת וכיצד נקבע מבנהו הארגוני של המינהל כדי שיתפקד ביעילות מרבית ?

מת"ש משלם לחמש אוכלוסיות. ארבע המשרתות במערכת, חיילי חובה, משרתי הקבע, עובדי צה"ל וחיילי המילואים. האוכלוסייה החמישית היא אוכלוסיית מקבלי  הקצבה שפרשו משירות קבע. במסגרת ההתארגנות שיזמנו, נקבע למת"ש מבנה ארגוני חדש, אם כי המבנה הארגוני החדש לא נתקבל בשלמותו. בין השאר – נושא שכר שירות חובה ומשרד הקצינים האזוריים היו צריכים להיות מופעלים על ידי ענף נפרד. מכל מקום, אושר במת"ש מבנה ארגוני של  ארבעה ענפים וענף חמישי – ענף שירות מיוחד – בשעת חרום. בנוסף לכך שלושה מדורים, מהם שני מדורים מקצועיים הכפופים ישירות להנהלת מת"ש, מדור ארגון ושיטות ומדור ביקורת.

 

ניתן לכנות את שלושת ענפי השכר "הענפים היצרניים", אשר מביאים להפקתו של המוצר הסופי והמרכזי של המינהל והוא – תשלום המשכורת ותלוש המשכורת, אלה הם ענף שכר קבע וגמלאות, ענף שכר עובדי צה"ל וענף שכר חובה ויחת"שים.

מול ענפי הביצוע, עומדים הענפים והמדורים אשר נותנים את השירות לענפי השכר. ענף חשבונאות המרכז את כל מערכת הנהלת החשבונות המרכזית והתקציבית של המינהל ואת חשבונות העזר למיניהם. ענף זה כולל גם שני מדורי שירותים נוספים – מדור שירותי מס ומדור גביית חובות.

שני מדורים המופקדים בעיקר על איכות הביצועים של המינהל, הם מדורי ארגון ושיטות המטפל בהדרכה, בפיתוח מערכות חדשות ובניתוח השינויים למערכות הקיימות ובעיצוב שיטות חדשות והפעלתן.

מדור ביקורת מקיים פעילות של ביקורת ביחידות התשלומים לגבי כספי היחידה, קנטינות יחידתיות, דיווח התעסוקה של עובדי צה"ל ופעילות של ביקורת פנימית של הענפים והמדורים השונים במת"ש.

הענף החמישי הוא ענף שירות מיוחד בשעת חרום, אשר, באמצעות מערך המילואים של המינהל, מבצע את התשלומים למשפחות משרתי המילואים ולבעלי רכב אזרחי מגויס.

 

התשלומים העיקריים נערכים על-ידי מת"ש באמצעות מערכת שכר ומערכות חשבונאיות המופעלות באמצעות המחשב. כיצד מגיע התשלום לחייל, לעובד צה"ל, ואילו שיטות תשלום משמשות למטרה זו ?

מערכת התשלומים המרכזית מבצעת את התשלומים לאוכלוסיות השונות ומערכת הנהלת החשבונות המרכזית מרכזת את כל הנתונים החשבונאים של המינהל ומנהלת את המסגרת התקציבית.

התוצר הסופי – דהינו תשלום המשכורות והתשלומים הנלווים – מובא למקבל השירות בשלוש שיטות:

$ התשלום במזומן – שיטה זו מופעלת עדיין לגבי ביצוע התשלום לחיילי המילואים בעת שחרורם משירות מילואים פעיל ומהוה עדיין את השיטה המרכזית לתשלום שכרם של חיילי החובה.

$ התשלום באמצעות המחאות – בין ממוכנות ובין המחאות שמכינים אותן ידנית.

$ תשלום לחשבונות עובר ושב בבנקים המסחריים; זוהי השיטה המתקדמת ביותר ונהנים ממנה היום משרתי הקבע ועובדי צה"ל וחלק מחיילי שירות החובה.

 

באחד בחודש יולי 1979, שילמתם את משכורותיהם של משרתי הקבע באמצעות תוכנית שכר חדשה הנקראת "מחולל השכר". מהם האפיונים החשובים במיוחד אותם שקדתם להקנות למערכת שכר מתקדמת זו ?

היעד היה מכוון לשני נושאים מרכזיים: האחד – התבססות על נתונים גולמיים המופיעים ברשומת האישית. או במינוח אחר – אינטגרציה של מערכות התשלומים עם הרישום האישי. הנושא השני הוא – היכולת לבצע חישובים רטרואקטיביים בכל אחת מהמערכות. להשגתם של היעדים הללו, פעלנו באופן הדרגתי, כאשר כוונות אלו מומשו במידה מוגבלת תחילה במערכת התשלומים לשעת חרום, בצורה יותר מתקדמת במערכת השכר של בשירות חובה, ובצורה המתקדמת ביותר במערכת השכר של משרתי הקבע ומקבלי הקצבה באמצעות מחולל השכר.

 

פעילות המינהל כרוכה בקליטה שוטפת של מידע מקיף ומגוון, בשינוים תכופים לגבי זכויות וכללי תשלום. זהו מידע שבו צריך לעדכן במהירות את העובדים במת"ש את המערכות הממוכנות ואף את מקבלי השירות. כיצד נעשה הדבר על-ידי מינהל תשלומים ?

עדכון הרמות השונות בנושאים הקשורים למערכת התשלומים נעשה בצורה מודרגת, החל מראש מת"ש דרך הרובד של ראשי הענפים, ראשי המדורים ולבסוף הרובד של ראשי החוליות. מגורמים אלה צריך המידע לעבור אל העובדים והחיילים מצד אחד, ואל בעלי התפקידים ביחידות מצד שני. בעלי תפקידים אלה – מפקד יחידת התשלומים, קצין מיופה כוח כלפי מת"ש, פקיד התשלומים ואחראי הקנטינה – צריכים לקבל את העדכון הרלוונטי הנחוץ לצורך ביצוע תפקידיהם והם נוטלים חלק פעיל במתן התשלומים ביחידות.

כמובן שיש צורך חיוני ביותר להביא לידיעת כל האוכלוסיות המקבלות את השירותים הללו את המידע המתייחס לתשלומים המבוצעים לכל אוכלוסיה ואוכלוסיה, כדי שידעו אלו תשלומים קבלו, אלו תשלומים ישולמו בעתיד, אלו נושאים מתעכבים מסיבה זו או אחרת.

 

במשך ארבע וחצי השנים שחלפו מאז ראשית ההתארגנות של מת"ש, ערכתם שינוים רבים בכל מרכיבי הארגון ותחומי עיסוקיו. מאחר שעובדים מאורגנים ומיומנים הם תנאי ראשון להצלחה בכל ארגון –כיצד טיפחתם את מערך המשרתים במת"ש, כך שיוכל לעמוד במשימות של המינהל ?

תמונת המצב באפריל 79 בהשוואה לינואר 75 שונה לא במעט – ולטובה, כמובן. באשר למבנה הארגוני, הרי שמבנה של ארעה ענפים ועוד ענף חמישי בחרום, מאפשר שליטה הרבה יותר טובה, הדרג של ראשי החוליות פותח וחוזק וכן הרכבן החדש של החוליות, מבטיחים את שליטתו של ראש החוליה בעבות החוליה, ואת יכולתו להדריך כראוי את העובדים.

 

במשך ארבע השנים האחרונות שקדנו על קליטתם של אקדמאים במוסד, במסגרת משרתי הקבע וגם במסגרת ע.צ. כיום מספר האקדמאים עבר את ה- 30. אומנם לא כולם ממלאים תפקידים בהם ההכשרה האקדמאית שלהם יכולה לבוא לידי ביטוי, שכן, לאחרונה קלטנו מספר ניכר של עובדים חדשים אקדמאים. הם עברו הסבה מקצועית להנה"ח, ומבין העובדים הותיקים יותר נעשתה הסבה מתפקידי חשבות – לתפקידים אקדמאיים ממשיים. יש להניח, שבשנים הבאות חלקם יצליחו להתאקלם, ואחדים בודאי יעברו לתפקידים אקדמאיים תקניים.

 

כידוע עברו המערכות הממוכנת שינוים רבים, במגמה ליעל ולשפר את השירות מה היו הנושאים אשר קיבלו דגש מיוחד במסגרת שינוים אלה ?

לתשומת לב מיוחדת זכו, כמובן, מערכות השכר של משרתי הקבע ועובדי צה"ל. זאת, מאחר שמערכת השכר המשמשת לתשלום שכר חיילי החובה, בהיותה הרבה יותר פשוטה, פותחה כבר לפני כמה שנים לרמה מתקדמת יותר.

אשר למערכת התשלומים של ע.צ. לאחר שעברה בפברואר 78 לביצוע תשלום המשכורת מה- 15 לחודש ל- 1 בחודש, יש למערכת יכולת לבצע חישובים רטרואקטיביים. במשך ארבע השנים האלה – ובמיוחד בשנתיים האחרונות – עבדנו על פיתוח של מחולל השכר שהופעל  בהצלחה בחודש יוני 79. אשר לנושא האינטגרציה ראוי להבהיר כי באופן הדרגתי עברנו מהזנה באמצעות מסמכים, להזנה חצי ממוכנת. בשנתיים האחרונות התבססנו על אירועים שנקלטו ברב-קובץ רישום אישי ונתקבלו אצלנו כתדפיס מחשב. לאחר מכן, על בסיס האינפורמציה שהופיע בהם, עדכנו את חישובי השכר והזנו אותם למערכת שכר קבע. היום האינטגרציה מלאה וההזנה נעשית לרב-קובץ רישום אישי והמידע מועבר משם בצורה ממוכנת ומלאה לקובץ המשכורת (קצינים ששרתו איתי זוכרים אחרי 40 שנה את נבואתי בכניסתי לתפקיד: "חזון של"ר (השלישות הראשית) – ללא נייר).

 

משרדי מת"ש היו פזורים בארבעה מקומות שונים. כיצד התמודדתם עם בעיה זו ?

מזה שנתיים מטפלים בהקמת הבניין החדש בתל-השומר, אשר יאכלס את כל עובדי מת"ש – למעט , כמובן, עובדי המשרדים האזוריים. אנחנו מתוכננים להיכנס למבנה בספטמבר 80,. המשרדים האזוריים שמשרתים את היחת"שים שופצו ובנוסף לכך פתחנו שני משרדים נוספים וחילקנו מחדש את היחידות בין שמונה המשרדים הקיימים. אין לנו ספק שהיום נותנים משרדים אלה את השירותים ליחידות התשלומים ברמה הרבה יותר טובה מאשר בעבר.

 

ממערכות התשלומים המופעלות על-ידי מת"ש רבות ומגוונות. מספר רב של עובדים במינהל ובעלי תפקידים ביחידות התשלומים נוטלים חלק בפעילות הענפה. כיצד ניתן לאמוד יעילות של מוסד כספי כזה ?

אכן, שאלה זו עוברת כחוט השני לאורך כל הבדיקות שנערכו לגבינו על-ידי ועדת "פרס קפלן". מוסד כספי נבחן ביכולתו להפיק את הדיווחים התקופתיים בעיתוי מוקדם ובאיכות הנדרשת. על אף הפיזור הרב של האוכלוסייה מקבלת השירות ופיזור משרדי התשלומים, פועלות מערכותינו כך שהדוח החודשי מופק במרוח של שבועיים בלבד מסיומו של כל חודש, ואילו הדין וחשבון שנתי של מינהל התשלומים מוגש כחוברת- עבת כרס ועתירת- נתונים כבר בחודש יוני מדי שנה.

 

זוהי התשובה מההיבט המקצועי הכוללני. אולם המבחן החשוב יותר הוא שביעות הרצון מהשירות של חייל החובה, משרת הקבע, עובד צה"ל ומקבל הקצבה. בנושא הבירורים עברנו מהפכה שלמה. שיטות הבירורים המגוונות שאנו מפעילים הן: ע"י טלפון ישיר, ע"י פניה אישית, באמצעות נציג היחידה, באמצעות המזכירות האוטומטיות או ביקורים ביחידות. כל אלה הן שיטות המופעלות הן לגבי משרתי הקבע ועובדי צהל ואנו עומדים ליישם שיטות אלה גם לגבי חיילי החובה.

בסך הכל, אנו משיבים לכ- 120,000 פניות במשך השנה, וגם אם יש לנו במסגרת הטיפול הזה כמה עשרות של תקלות בלבד, אין זה פותר אותנו מלנסות ולהשתפר ולהשתכלל.

 

מהם האתגרים העומדים בפני מינהל תשלומים בשנים הבאות ?

"מחולל השכר" אינו בבחינת עוד גרסה אחת של תוכנית משכורת. זוהי גישה חדשה ליישום מערכת שכר אינטגרטיבית, המהוה ציון דרך בהתפתחות המוסד ובעצם בשורה למשק הישראלי כולו.

מערכת זאת תשמש תשתית לכל מערכות התשלומים ותאפשר בעתיד ריכוז מובהק של כל מאמצי הפיתוח והאחזקה  בתחום ההפעלה הממוכנת של תשלומים.

 

משמעות כיווני פיתוח אלה היא רחבה ביותר ותביא לשינוי במבנה הארגוני של המוסד וכן לתמורות מרחיקות-לכת בתהליכי העיבוד. שנות ה- 80 טומנות בחובן פיתוח מואץ של הזרוע העוסקת בעיבוד הנתונים הממוכן במת"ש, וכבר התחלנו לערוך את ההכנות המוקדשות לבניית התשתית הדרושה.